מאיה פיטרואם החטאים היו נספרים בדומה לחשבון בסופר זה היה נראה ככה:
יש לך כרטיס מועדון?
בטח. אני אתכם כבר מזמן.
מממ… יש לך לא מעט נקודות.
ברור אני צוברת.
אז מה היה לנו השנה?
- סיננת 1039 שיחות מתוכן 743 של קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
- הטחת 2095 עלבונות ווטצאפ וחתמת את כולם ב כדי שיחשבו שאת צוחקת גם כשאת לא.
- הוספת על כך 844 עלבונות ישירים פנים אל פנים , ובגלל שהתנסחת מצחיק החלטת שזה לא באמת מעליב גם כשאמרו לך.
- לפחות 11 פעמים עשית את עצמך לא רואה את השכנה שמנסה לתפוס את המעלית ולחצת סגור דלת, רק כי לא התחשק לך להחליף מילות נימוס.
- שכחת בעקביות את ימי ההולדת של כל החברים, ונזכרת רק באלה שנמצאים אתך בקבוצות הווטצאפ השונות וחטפו שם מטח של ברכות.
- ובאגף העומדים לשקילה? שני ק"ג הערות ציניות מיותרות, שלושה וחצי ק"ג גזענות, אחד ק"ג שוביניזם ומשקל נוצה אהבת אדם על חשבון הביתאוקיי, אז כמה זה יוצא לי? מה המחיר של כל זה?
מכבי הפסידה את כל התארים בשנה אחת ומעכה עד דק לבבות צהובים
שנת הלילה האהובה הפכה למטר של תלונות מצדו של תינוק בכיין אחד.
גם בשנה הזאת לא נמצאה הסדרה שתתעלה על שובר שורות .
פקק בן שלוש שעות עם ילדה בוכייה ונערה מתבגרת שנגמרה לה הסוללה בסמארטפון .
מגוון טעויות ווטצאפ שסיבכו אותי בהסברים יצירתיים
אחיין אחד שחיסל את הכרובית המטוגנת טרם בואי
ובריזר אבטיח אחרון במקרר שנשמט מהיד ונשבר בדיוק ברגע שתכננתי לצאת אתו לשיחת נפש
בקיצור,
השנה אני לא צריכה להתנצל על כלום. הגענו לקיזוז כמעט מושלם. והשאר על חשבון הנקודות
ולחברים שלי בכל זאת: אני מתכוונת לכל מה שאני אומרת, אבל אני לא תמיד מתכוונת להגיד את זה.
גמר חתימה טובה.