דיאלוג בת מצווה קצת אחר

אמא: דניאל היקרה שלי, רציתי לאחל לך…
דניאל: עזבי אמא, לא צריך.
אמא: מה זאת אומרת לא צריך? אני אמורה לברך אותך.
דניאל: את לא תצליחי. בטח יצא לך משהו ציני, או שסתם תעשי לי פדיחות.
אמא: ממתי אני עושה לך פדיחות? תני לי לברך אותך.
דניאל: אבל בלי סיפורים מביכים מהילדות שלי.
אמא: טוב, זה מזכיר לי שכשהיית קטנה…
דניאל: אמא!
אמא: טוב
דניאל: ובלי לקשקש על לשלוח אותי לפנימייה.
אמא: צבאית. באוסטרליה.
דניאל: אמא!
ובלי לנסות להצחיק. או לרגש. שזה בעצם גם ככה לא הקטע שלך.
אמא: בקיצור, שאני אוריד משהו מהאינטרנט?
דניאל (בייאוש): אולי פשוט תברכי כמו אמא נורמאלית?
אמא: אבל אני לא. וגם את לא ממש ילדה רגילה.
דניאל: את רואה? ידעתי שתעשי לי פדיחות.
אמא: התכוונתי שאת ילדה ממש מיוחדת. שיש בך מהכל. את חכמה, מבריקה ממש. סקרנית כבר מגיל מאוד קטן. את חמה ומלאה ברגש. את סוערת כמו הים שאת כל כך אוהבת, יש בך זרמים שקטים ונינוחים לצד סופות וגלים ענקיים. את מצחיקה, עם חוש הומור אינטיליגנטי, כמו שיש לבודדים. את אחות… טוב, בסדר, את עוד תהיי אחות טובה לעמית ולאיתי- כשתתבגרי. אגב, מתי זה יקרה? את…
דניאל: את רואה? ידעתי שזה יקרה. התחלת בטוב, אבל היה לך קשה להתמיד.
אמא: בסדר, הבנתי. טוב, אז את תנאמי ואני אשתוק.
דניאל: שאני אנאם? נאום תודות וכאלה?
אמא: כן. ברור.
דניאל: תודה להורי ומורי שהביאוני עד הלום…
אמא: נראה לך?
דניאל: את רואה? זה כי לא כתבת לי נאום.
אמא: מה אני עובדת אצלך? פשוט תדברי מהלב
דניאל: למי להודות?
אמא: לי כמובן.
דניאל: עכשיו אני מבינה שבת מצווה זה באמת להתבגר. אמא, מתי יחגגו לך בת מצווה?
אמא: מה עשיתי עכשיו?
דניאל: אני צריכה להודות לך ולאבא, על שבילי הידע והתבונה שנתתם לי. לפעמים ביד רכה ולפעמים בכוחו של חינוך. לעמית ואיתי, האחים שאני באמת אוהבת, על כך שהם מאפשרים לי להשחיז עליהם את כישורי החיים. זאת הסיבה הרי שאחים רבים. וגם לסבתא, על המון אהבה ועזרה. ולמשפחה כולה, על חוויות של ילדות מאושרת מאוד שהיא חלק ממה שאני היום. ולחברים והחברות שלי- אני גאה להרגיש ולומר שכל מי שעומד לצדי היום הם חברים אמתיים שנולדו מזכות הבחירה. אני מקווה שכל הכלים האלה יעזרו לי להוסיף ולצמוח, לבגרות, לעצמאות, לעשייה, ליצירתיות. ובעיקר להוסיף ולהיות נאמנה לעצמי. לערכים, לרעיונות, ולכל מה שהופך אותי- להיות אני.
אמא: ואת אמרת שאני לא מתרגשת. בכלל לא היית צריכה את עזרתי.
דניאל: לפחות מצגת הכנת לי כמו שצריך?
אמא: בואי נראה…